איך בוחרים במה לעבוד?

העבודה היא חיינו, אומר הביטוי הידוע, ובמובנים רבים הוא מדויק למדי. רובנו מקדישים לעבודה את רוב שעות היום; שכירים רבים לוקחים אותה איתם הביתה, ועצמאים פשוט מקדישים את כל זמנם לעסק. מכאן שכאשר ניצב אדם בפני חיפוש עבודה, בחירת מסלול מקצועי או אפיק לימודים – לתוצאה עשויה להיות השפעה משמעותית על חייו.

פעם היה פשוט לבחור מקצוע

בעבר, השאלה הזו לא הייתה רלוונטית במיוחד משום שמקצוע היה עובר מאב לבנו. אילו האב היה מסגר, לדוגמה, בנו היה לומד את רזי המקצוע באמצעות צפייה, בהמשך הופך לשולייה ולבסוף מחליף את אביו בעסק המשפחתי. במקביל, נשים כלל לא נאלצו להתלבט בבחירת מקצוע, משום שהנורמות החברתיות המקובלות היו שהגבר יוצא לעבודה והאישה נשארת בבית. 

עם השנים המצב השתנה, הן בשוק העבודה והן בפן החברתי-תרבותי. אמנם עדיין היו בנים שהלכו בדרכי אבותיהם, אבל העברת המקל מאב לבנו כבר לא הייתה מובנת מאליה כבעבר, אלא התגלגלה והפכה לציפייה או רצון – אך לגמרי לא הכרח. גם הנשים החלו לצאת מהבית ולעבוד, למרות שעדיין הייתה חלוקה ברורה בין מקצועות "נשיים" כמו מזכירות, גננות ואחיות למקצועות "גבריים" כמו עורכי דין, פרסומאים או נהגי אוטובוס.

במרוצת הזמן חלו התקדמויות נוספות, וכיום היצע העבודה רחב מאי פעם. בין היתר, האבחנה המגדרית בין מקצועות היטשטשה, וכבר לא נדיר לפגוש מזכיר, גנן או אח, עורכת דין, פרסומאית או נהגת אוטובוס. עדיין יש הורים שמנסים להשפיע על ילדיהם לבחור מקצוע "מכובד" או "רווחי" כמו רפואה, אבל זה כבר בגדר המלצה או משאלת לב. בימינו, אדם המבקש להשתלב בשוק התעסוקה יכול לבחור מבין אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות – והשאלה "איך לבחור?" הפכה למורכבת מאי פעם.

למה זו שאלה מורכבת כל כך?

אם בעבר שאלת בחירת האפיק התעסוקתי הייתה פשוטה יחסית, הרי שהיום המציאות מורכבת יותר ומצריכה התחשבות במערך רחב של שיקולים שמקשים על קבלת ההחלטה.

למשל, יוקר המחיה היום גבוה מבעבר. לכן ככל שיש לאדם יותר ילדים, כך הוא זקוק להכנסה גבוהה יותר רק כדי להניח אוכל על השולחן; קל וחומר כדי ליהנות מרמת חיים גבוהה, לרשום אותם לחוגים אחר הצהריים, לצאת מדי פעם לחופשה בחו"ל ולשדרג את הסמארטפון אחת לתקופה. כלומר, אם בעבודה מסוימת עליו לעבוד X שעות עבור Y שקלים לשעה, האם יש באפשרותו למצוא עבודה טובה יותר כדי למקסם את ההכנסה? למשל,  לחפש עבודה שבה יעבוד יותר שעות (על חשבון זמן איכות עם משפחתו) או עבודה שבצידה שכר גבוה יותר (אך נמוכים הסיכויים למצוא או להתקבל אליה)?

גם אפיקי הפנאי התרחבו עם הזמן, וכיום מקובל יותר להשקיע בתחביבים: ספורט, יצירה ותחומי עניין נוספים המעשירים את הנפש ולאו דווקא מייצרים הכנסה. אלה עשויים להצריך השקעת מידה לא מבוטלת של זמן (מה שמוביל לחיפוש קריירה עם פחות שעות עבודה) ולעיתים גם כסף (מה שמוביל, שוב, לצורך בחיפוש עבודה עם שכר גבוה יותר). 

אלו רק דוגמאות, ויש שיקולים נוספים: הרצון להפיק הנאה מהעבודה, השאיפה לעשות משהו טוב למען הכלל במסגרת העבודה, הערך שאדם משווה לתוצרי עבודתו ועוד. אדם שמבקש לבחור במקצוע יכול גם להיקרע בין תחומי עניין שונים ו/או כישורים שהוא טוב בהם במידה שווה. למשל אדם שנמשך מחד לאמנות ומאידך למדע, או אדם שמסתדר היטב עם מספרים וחישובים מתמטיים מורכבים שהוא גם בעל ידי זהב וניסיון בביצוע תיקונים ושיפוצים.

זאת ועוד, שהרי כל אדם שניצב בצומת דרכים תעסוקתי ומתלבט בבחירת מקצוע עשוי להיתקל בקונפליקט שבין הנתונים הסביבתיים – לחץ מההורים או מהסביבה הקרובה, ביקוש גבוה לאפיק מקצועי שלא בהכרח מעניין אותו – לבין הצרכים הפנימיים שלו, ובהם מערכת השיקולים הפרטית שנגזרת מעולם הערכים ומאישיותו: תחומי עניין, מאפיינים אישיותיים, פוטנציאל אישי, מוטיבציה, ציפיות ועוד.

אם לא די בכך, הרי שאת כל תהליך בחירת האפיק המקצועי עלול ללוות גם החשש מפני טעות: צעיר שניצב בפני בחירת אפיק לימודים שיוביל לקריירה בתחום שלמד למעשה עומד לבצע בחירה שתשפיע על עתידו שנים רבות קדימה. מבחינתו מדובר במעין הימור על העתיד, לא פחות. יתרה מזאת, כל האמור לעיל נכון הן כלפי צעירים אחרי צבא שעדיין לא חוו ניסיון תעסוקתי משמעותי, והן עבור מבוגרים שכבר עבדו אי אילו שנים בתחום מסוים וכעת ניצבים בפני צורך או רצון לבצע שינוי בקריירה. עבורם, אולי, החשש מטעות יכול להיות אפילו יותר גבוה מפאת גילם.

ייעוץ תעסוקתי – הדרך הטובה ביותר לבחירת מקצוע

כשאדם שואף לבחור במקצוע, הוא לא תמיד יודע להגדיר לעצמו במדויק מה הוא רוצה לעשות או באילו תחומים הוא טוב ועשוי להצליח בהם. הוא גם לא בהכרח מכיר את כל מנעד התחומים העומד בפניו מבחינה תעסוקתית. מאידך, להחלטה שיקבל עשויות להיות השלכות על עתידו, מצבו הכלכלי והחברתי, ומכאן גם על מצבו הנפשי והרגשי בשנים הבאות. אמנם החלטות שגויות בשלב הזה ניתנות לתיקון בעתיד, אולם פירוש הדבר גם בזבוז משאבים רבים, לרבות זמן וכסף.

מחקרים שנעשו בנושא העלו כי כאשר קיימת התאמה גבוהה בין עולמו הפנימי, מאפייניו וצרכיו של אדם לבין המקצוע שהוא בוחר לעסוק בו – אזי שביעות הרצון שלו גבוהה לטווח ארוך. זו הסיבה בעטיה מומלץ שלא לקבל את ההחלטה בקלות ראש או על פי שיקולים שגויים אלא בעזרת ייעוץ תעסוקתי לבחירת מקצוע: תהליך העושה שימוש בכלים מתחום הפסיכולוגיה התעסוקתית כדי לשפר את תהליך קבלת ההחלטות של אלו המבקשים לבחור במקצוע, ולסייע להם לבחור טוב יותר את הנתיב לעתידם המקצועי.

אודות התהליך

התהליך הוא אישי ותלוי במאפיינים האינדיבידואליים של הפרט, אולם באופן כללי הוא בנוי משלושה חלקים עיקריים; תחילה מתבצעת התבוננות פנימית בסיוע הפסיכולוג, במסגרתה האדם לומד להכיר את עצמו, את הצרכים, התכונות והנטיות התעסוקתיות שלו, ולעיתים אף מאבחנים חסמים תעסוקתיים ומטפלים בהם – כך מסייעים לפרט לגבש את עולם הערכים שלו וסולם העדיפויות בהקשר של תעסוקה. בהמשך מתבצע אבחון של כישוריו ויכולותיו של הפרט, בסיוע פסיכולוגים תעסוקתיים המספקים לו כיוונים אפשריים; ולבסוף, לאחר שאדם מכיר את עצמו מבחינה תעסוקתית, הוא יוצא אל עולם התעסוקה וחוקר את המקצועות והתחומים השונים בעלי הפוטנציאל עבורו.

יעילותם של כלי פסיכולוגיה תעסוקתית בבחירת מקצוע הוכחו במספר מחקרים שהתקיימו בעולם (למשל  Brown & Ryan Krane, 2000וגם: Whiston, Sexton & Lasoff, 1998). לרוב מדובר עליהם בהקשר קצר טווח, אבל נעשו גם מחקרים המוכיחים את האפקטיביות שלהם בטווח הארוך (כגון Perdrix, Stauffer, Masdonati, Massoudi & Rossier 2011). 

זאת ועוד: בזכות ההיכרות המעמיקה של אדם עם עצמו במסגרת התהליך, ניתן להבחין בהשפעה חיובית אדירה לא רק על תחום העבודה, אלא גם על כל חייו של אותו אדם. כלומר, עיצוב עולם הערכים, השאיפות והרצונות שאולי הוא-עצמו לא היה מודע אליהם קודם, נותנים בידיו כלים להתמודד עם סיטואציות, דילמות ומכשולים שאינם קשורים לתעסוקה. מהבחינה הזו, פסיכולוגיה תעסוקתית היא הרבה יותר מייעוץ תעסוקתי – היא ייעוץ לחיים.